דחיית ערעור על גז"ד של ביהמ"ש המחוזי שהרשיע את המערערים בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות

השופט א' א' לוי:

           בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את המערערים, על פי הודאתם, בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין, התשל"ז. על פי הנטען, נעתר יוסף סקאפי (להלן: יוסף) לבקשתו של סוכן משטרתי למכור לו 200 כדורי סם מסוכן מסוג אקסטזי. העסקה היתה אמורה לצאת אל הפועל בתאריך 11.9.05, בשעות אחר הצהרים, מחוץ לעיר העתיקה בירושלים. קודם למפגש עם הסוכן, פנה יוסף למערערים האחרים - מאזן אבו דיאב (להלן: מאזן) וג'יהאד מוסלמאני (להלן: ג'יהאד), וביקש מהם להצטרף אליו למפגשו עם הסוכן. בשעה 15:30 הגיע זה האחרון עם רכב, והשלושה נכנסו לתוכו כדי לשוחח על העסקה. לאחר מספר דקות עלה בלב המערערים חשד כי בן שיחם הנו סוכן משטרתי, ועל כן ביקשו להמשיך בשיחה מחוץ לרכב עקב חששם מהקלטות. בהמשך, חזר מאזן והעלה חשד כי בן-שיחם הוא סוכן משטרתי, ובעקבות כך החליטו השלושה לערוך חיפוש על גופו כדי לוודא שאין הוא נושא עמו מכשיר הקלטה. הסוכן התנגד לדרישה לחפש אצלו, ובעקבות כך התפתח מאבק במהלכו הלמו בו המערערים בכל חלקי גופו, בעטו בו, ואחד מהם דקר אותו בידו באמצעות סכין אותו הביא ג'יהאד לזירה. רק כשהגיעו שוטרים למקום ואחד מהם ירה יריות אזהרה באוויר, הניחו המערערים לקורבנם.

           כאמור, הודו המערערים בעובדות המפלילות שיוחסו להם, ולאחר הרשעתם דן בית המשפט המחוזי שניים מהם - יוסף ומאזן, ל-24 חודשי מאסר, מתוכם 15 חודשים בפועל והיתרה על תנאי. ג'יהאד נדון ל-8 חודשי מאסר ו-7 חודשים מאסר על תנאי. כל אחד מהמערערים חויב לפצות את קורבנם בסכום של 2000 ש"ח, ובעניינו של מאזן הופעל מאסר על-תנאי בן 18 חודשים שעמד נגדו, חלקו במצטבר, כך שתקופת מאסרו הכוללת הועמדה על 27 חודשים.

           הערעורים שבפנינו מופנים כנגד העונש.

           יוסף סבור כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי למעצרו הממושך (כשלושה שבועות במעצר ממש, ובמשך למעלה משנה במעצר בית); חלקו הקטן בפרשה; תסקירו של שרות המבחן; ונסיבותיו האישיות. גם מאזן סבור כי הערכאה הראשונה החמירה עמו, חרף ניסיונו לשקם את חייו ולסגל לעצמו אורח חיים מהוגן. מערער זה טען עוד, כי הואיל ובעת ביצוע העבירה היה במעמד של אסיר ברישיון, הוא נדרש עתה לשאת ב-20 חודשי מאסר נוספים על התקופה שנגזרה לו בפרשה הנוכחית.  כן נטען, כי לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של מאזן, למעצרו הממושך, ולעובדה שהוא נקלע לאירוע זה באקראי. ג'יהאד מתרעם על כך שבית המשפט המחוזי דחה את המלצת שרות המבחן בעניינו, וחרג מרמת הענישה הנוהגת.

           לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בעונש, באשר נראה הוא בעינינו מתון ביותר. יוסף התכוון לבצע עסקה בסם מסוכן, והמפגש עם הסוכן התפתח לאירוע אלים במהלכו הפליאו המערערים את מכותיהם בקורבנם. לחובת שניים מהמערערים - יוסף ומאזן - עבר פלילי לא פשוט כלל ועיקר, ובמיוחד אמורים הדברים ביחס למאזן, שכאמור היה במעמד של אסיר ברישיון ומעל לראשו ריחף מאסר על-תנאי ממושך. חרף כל אלה לא היסס מאזן לחזור ולעסוק בפלילים, ועל כן לא נותר אלא להסיק נגדו את המסקנות העונשיות המתבקשות. אכן, נראה כי ביחס לג'האד ניתן לומר כי לא אבדה התקווה לשקמו, אולם עניין זה עמד גם לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי, שהחליט לאבחן את עניינו מזה של שותפיו ולהקל עמו במידה ניכרת. לא ראינו מקום להקל עמו מעבר לכך.

           אשר על כן, ומשלא מצאנו עילה להתערבותנו, אנו דוחים את הערעורים.

           המערערים יוסף סקאפי וגיהאד מוסלמאני יתייצבו לשאת בעונשם במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום ט"ז באדר ב' התשס"ח (23.3.08), עד לשעה 10:00.

           ניתן היום, ו' באדר ב' התשס"ח (13.03.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    אז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il